Taanit #7- דֶּרֶךְ יְהוָה the middle way

Derech Hashem is discussed by Rambam in Hilchot Deot, perek #1.

יא וּמְצֻוִּין אָנוּ לָלֶכֶת בִּדְרָכִים אֵלּוּ הַבֵּינוֹנִיִּים, וְהֶם הַדְּרָכִים הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָלַכְתָּ, בִּדְרָכָיו" (דברים כח,ט). [ו] כָּךְ לִמְּדוּ בְּפֵרוּשׁ מִצְוָה זוֹ: מַה הוּא נִקְרָא חַנּוּן, אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן; מַה הוּא נִקְרָא רַחוּם, אַף אַתָּה הֱיֵה רַחוּם; מַה הוּא נִקְרָא קָדוֹשׁ, אַף אַתָּה הֱיֵה קָדוֹשׁ. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ קָרְאוּ הַנְּבִיאִים לָאֵל בְּכָל אוֹתָן הַכִּנּוּיִין, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד צַדִּיק וְיָשָׁר תָּמִים גִּבּוֹר וְחָזָק וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵלּוּ דְּרָכִים טוֹבִים וִישָׁרִים הֶם, וְחַיָּב אָדָם לְהַנְהִיג עַצְמוֹ בָּהֶן וּלְהִדַּמּוֹת כְּפִי כּוֹחוֹ.

יג וּלְפִי שֶׁהַשֵּׁמוֹת הָאֵלּוּ שֶׁנִּקְרָא בָּהֶן הַיּוֹצֵר, הֶן הַדֶּרֶךְ הַבֵּינוֹנִית שֶׁאָנוּ חַיָּבִין לָלֶכֶת בָּהּ, נִקְרֵאת דֶּרֶךְ זוֹ, דֶּרֶךְ ה'. וְהִיא שֶׁלִּמְּדָהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה', לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"

יד וְהַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ, מֵבִיא טוֹבָה וּבְרָכָה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "לְמַעַן, הָבִיא ה' עַל-אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר, עָלָיו" (בראשית יח,יט

In Hilchot Deot, Rambam has an interesting equation:

דֶּרֶךְ ה', לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט i= דְרָכִים הַבֵּינוֹנִיִּים i= דְּרָכִים הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים i= מֵבִיא טוֹבָה וּבְרָכָה לְעַצְמוֹ

One who keeps the way of Hashem, namely justice, is also one who is on the middle path is also one on the good and straight path as well as the path of blessing. What is the basis of this equation? We are now in the position to explain all but one of the elements.

The person who understands the name of God reflects upon himself as nothing more than an application of a superior abstract principle expressing itself in the material world- an instance of "humanity". Insofar as he recognizes his own subservience to the law of His Supreme abstract Chochma, such a man walks in the way of Hashem. Such a mature man will, by definition, reject the psyches immature notion of a Supreme self that is absolutely entitled to all material good, irrespective of development. Rather he will see his own, and all human material good as being instrumental to the nature of superior mind-the middle way. Such a one will act in accordance with the proper application of law to all cases . Acting in accordance with law, is best tested by refusing to bend the law to one's own particular material advantage- ie justice.

But what of the last element, the one which ascribes Hashgacha and beracha to the success of the הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ ה

וְהַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ, מֵבִיא טוֹבָה וּבְרָכָה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "לְמַעַן, הָבִיא ה' עַל-אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר, עָלָיו

What is the significance of this Hashgacha? What is its aim and meaning? Also, lest we fall into the trap of forgetting our end, how is this Hashgacha and beracha related to Hilchot taanit?