Its about time

Though the 10 days of Teshuva have concluded and we are in the midst of Sukkot, my mind still lingers on the themes of RH  as well as Yom Kippur.

But is this lingering I experience, there by design? Is there a shared conceptual framework that justifies extending the themes of RH/ Yom Kippur into Sukkot? Or is my lingering upon RH/ YK merely happenstance, born of the very magnitude of the Yomim Noraim and their proximity in time to the next Holiday which happens to be Sukkot? 

If we reflect upon the T’fillot of these respective holidays, RH/ YK and Sukkot we will see that they are both expressions of a shared framework. In fact, all the moadim are component elements of one unified framwork. The essential theme of Tfillat RH, which is shared with all Moadot, is the request that Hashem realize an ongoing process that the lifestyle of Mitzvot is intended to bring about.
מו  ברכה אמצעית של ראש השנה, בערבית ושחרית ומנחה:
אתה בחרתנו מכל העמים ורצית בנו מכל הלשונות, וקידשתנו במצוותיך וקירבתנו מלכנו לעבודתך; ושמך הגדול והקדוש, עלינו קראת.  ותיתן לנו ה' אלוהינו, את יום טוב מקרא קודש הזה, את יום הזיכרון הזה, זכרון תרועה באהבה--זכר ליציאת מצריים.  אלוהינו ואלוהי אבותינו, יעלה ויבוא . . . כי אל מלך רחום וחנון אתה.  אלוהינו ואלוהי אבותינו, מלוך על כל העולם כולו בכבודך, והינשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך; ויידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמרו כל אשר נשמה באפו, ה' אלוהי ישראל מלך ומלכותו בכול משלה.  קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך, ושמח נפשנו בישועתך ושבענו מטובך, וטהר ליבנו לעובדך באמת ודברך אמת וקיים לעד.  ברוך אתה ה', מלך על כל הארץ, מקדש ישראל ויום הזיכרון.

What is this process intended by all mitzvot?  What is the particular role of RH / YK and Sukkot in the process?
The answer to these questions comes from re-examining the notion of time. Halacha views time as the underlying framework underlying all the mitzvot and moadot specifically. How do we understand this unique perspective on time? We will deal with this issue in the next post.