בשעה שמצות ומרורים מונחים לפניך #1

As we mentioned in the previous post, the basic principle of Kiddush -זכרהו זכירת שבח וקידוש - applies in accordance with the particular Action of Hashem a given day testifies to.

In the case of sippur on Pesach, Zechirat Kedusha recognizes zecher liytizat mitraim. This recognition takes the form of personal gratitude to Hashem for his Action in the micro system of civilization, empowering us with the opportunity of education passed on from Av to Ben.

Interestingly, Rambam does not view "Zachor Et Hayom Hazeh" as the only principle operative in sippur yetziat mitraim.  In fact, "Zachor" is not even the basis of doing sippur on the 15th of Nissan.
Clearly, if we did not have an additional principle of
והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה we would have not known when to do Sippur:

Hilchot Chametz Umatza 7:1

מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן שנאמר זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים כמו שנאמר זכור את יום השבת. 

ומנין שבליל חמשה עשר תלמוד לומר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך.

What is the basis of Rambam's recourse to 
והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך? Surely the words "Zachor Et Hayom Hazeh" indicate the timing of Zechira-- "hayom hazeh", namely the 15th of Nissan?

We do not see any parallel question regarding "Zachor Et Yom hashabbos likadesho". Clearly, the words "Zachor Et Yom Hashabbos" identify the time that the zechira should be done -- Shabbos. There is no need for any additional principle. 

Why does "zachor et hayom hazeh" of sippur require the additional principle of 
והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה, while "Zachor Et Yom Hashabbos" of Shabbos does not?