ויקרא פרק כא

א ויאמר יהוה אל-משה, אמר אל

הכהנים בני אהרן

ואמרת אלהם

לנפש לא-יטמא בעמיו

ב כי, אם-לשארו, הקרב, אליו, לאמו ולאביו, ולבנו ולבתו ולאחיו.ג ולאחתו הבתולה הקרובה אליו, אשר לא-היתה לאיש--לה, יטמא.

ת ד לא יטמא, בעל בעמיו--להחלו.ה לא-יקרחה קרחה בראשם, ופאת זקנם לא יגלחו; ובבשרם--לא ישרטו,שרט.

ו קדשים יהיו, לאלהיהם, ולא יחללו, שם אלהיהם: כי את-אשי יהוה לחם אלהיהם, הם מקריבם--והיו קדש.

ז אשה זנה וחללה לא יקחו, ואשה גרושה מאישה לא יקחו: כי-קדש הוא, לאלהיו.

ח וקדשתו--כי-את-לחם אלהיך, הוא מקריב; קדש, יהיה-לך--כי קדוש, אני יהוה מקדשכם.

ט ובת איש כהן, כי תחל לזנות--את-אביה היא מחללת, באש תשרף.{ס

י והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו, ללבש, את-הבגדים

את- ראשו לא יפרע ובגדיו  לא יפרם

יא ועל כל-נפשת מת, לא יבא, לאביו ולאמו, לא יטמא. יב ומן-המקדש, לא יצא, ולא יחלל, את מקדש אלהיו: כי נזר שמן משחת אלהיו, עליו--אני יהוה

יג והוא, אשה בבתוליה יקח. יד אלמנה וגרושה וחללה זנה, את-אלה לא יקח: כי אם-בתולה מעמיו, יקח אשה. טו ולא-יחלל זרעו, בעמיו: כי אני יהוה, מקדשו. {ס