אל מעין הנבואה הננו נקראים, צחי צמא אנחנו, אבל מעין גנים מקור מים חיים לפנינו הוא. סתר עז קדוש שוכן בנו, נשמה חיה מיוחדה שרויה בקרבנו, מרוחה-של-מסורה זורמים ונושבים רוחות, והנם באים עדינו, הננו מתקוממים, מתנערים ומבקשים חיים חדשים, חידוש ימים כקדם
To the wellspring of prophecy we are all summoned. We are desperately thirsty, though a garden wellspring, the source of life giving water, is right in front of us.
A hidden holy might dwells within us, a special living soul is expressed in our midst.
From the spirit of Mesorah - great winds have begun blowing, coming our way. We are arising, shaking ourselves off and seeking a new life, a renaissance of ancient days.
2 comments:
What is the source of this poem?
Google the first 5-6 words and you will see. I changed an important concept, you will see that too.
Post a Comment